מחירם של ארבעה קצינים – קטע מהספר "מדינה למכירה" לרגל 6 שנים לפיגוע הנורא בטיילת ארמון הנציב:
"יום ראשון, 8 בינואר 2017, צום עשרה בטבת תשע"ז 2,605 שנים לאחר היום שבו הטיל נבוכדנצר מלך בבל מצור על ירושלים, טיילת ארמון הנציב הייתה מלאה מטיילים ותיירים שהשקיפו אל העיר העתיקה. אולי ביקשו לדמיין איך נראו חומות העיר בימים ההם, אולי באו פשוט לצפות בחומה המרשימה שמקיפה את העיר בזמן הזה.
כיפת הזהב בהקה בשמש, ורוח מזרחית קלה נשבה ממדבר יהודה. באותה שעה קרבה באיטיות אל הטיילת משאית מסוג מרצדס. הנהג, פאדי קונבר, תר אחר חיילי צה"ל שבאו לחזות בבירתם ההיסטורית. כאשר זיהה קבוצת חיילים יורדת מאוטובוס חונה, הגביר קונבר באחת את המהירות והחל בפיגוע דריסה המוני. הוא פגע בעשרות חיילים, ולאחר מכן שילב במהירות להילוך אחורי ודרס שנית את הפצועים ששכבו על הקרקע. שני מורי דרך ושני צוערים שנכחו במקום פתחו באש לעבר המחבל וחיסלו אותו, לא לפני שהצליח להרוג ארבעה חיילים: ארז אורבך, יעל יקותיאל, שיר חג'אג' ושירה צור, זיכרונם לברכה. באירוע נפצעו 18 חיילים.
בזמן שהמשפחות השכולות כאבו את חורבנן והתקשורת שידרה הספדים ולוויות, אנשי המוקד להגנת הפרט כבר היו בעיצומו של "נוהל פיגוע" משלהם: הם התכוננו להגיש עתירה נגד הצו להריסת בית המחבל, שניחשו שיגיע בקרוב. אלא שלמרות התוצאות הקשות של הפיגוע, המדינה לא ביקשה להרוס את בית הרוצח, והסתפקה בהחלטה לאטום רק את יחידת הדיור שבה התגורר. העובדה הזו לא הפריעה למוקד להגנת הפרט לעתור נגד הצעד המוגבל. שוב דיון בבג"ץ, שוב סוללת עורכי דין, ושוב אין גורם רשמי שיודיע להורים השכולים על קיומו של דיון הקשור לרצח בנם או בתם.
בני הזוג חג'אג' היו כאובים מאוד, אבל החליטו להגיע לבית המשפט ואף דרשו לדבר במהלך הדיון. "אני אבא של שיר חג'אג'", פתח הרצל מול שופטי בג"ץ ועורכי הדין.
"בשם המשפחה ובשם שיר ובשם הילדים שלא יהיו לה", אמר ונשנק לרגע, לפני שהמשיך: "לגבי העניין של הרתעה: כשההורים שלי היו חיים, היו הרבה דברים שנמנעתי מלעשות כדי לא לסבך אותם. ההרתעה הזו חשובה, וזה בידיים שלכם! אתם חייבים. יש פה תעשייה שלמה של אנשים שחיים מרצח של יהודים. עורכי דין ומשפחות". השופט יורם דנציגר עצר אותו. "לדבר על תעשייה של עורכי דין — זה מיותר". הרצל לא נרתע, וטען שוב: "אנשים חיים מזה. יש תעשייה של אנשים שמקבלים כספים אחרי שהבן שלהם נהיה מחבל".
הקרב בין ההורים השכולים ובין המוקד להגנת הפרט גלש גם לתקשורת. בתוכנית "ערב חדש" התעמת הרצל עם עורכת הדין מיכל פומרנץ, שייצגה את משפחתו של המחבל שרצח את שיר, פאדי קונבר. "יש פה ארגון שקופץ להגן על משפחת המחבל עוד לפני שהם בכלל ביקשו ייצוג", אמר האב. "לנו כבר נשרפו החיים, אבל צריך למנוע את הפיגוע הבא". "זה אמצעי פופוליסטי שאני מבינה איך הוא מספק את יצר הנקם הציבורי", השיבה עורכת הדין, "אבל פגיעה בחפים מפשע (על ידי הריסת בתי מחבלים), אינה הדרך לעשות את זה"
עם כל זאת, שופטי בג"ץ הסתפקו במתן אישור לאטימת יחידת הדיור בלבד. הידיעה המוקדמת של המשפחה, הסוכריות והחגיגות לאחר הפיגוע — לכל אלה לא היה משקל. רק שני חדרים שייאטמו; זה המחיר על רצח וסיוע לרצח של ארבעה קצינים צעירים ופציעת 18 חיילים נוספים."
—
זהו קטע מהספר "מדינה למכירה" בוא מציג מתן פלג את נתיב ההרס שמותירות כאן ממשלות אירופאיות על ידי מימון כבד לשורה של ארגוני אקטיביסטיים מן הקצה השמאלי הרדיקלי ביותר של המפה החברתית בישראל. לפרטים על הספר והזמנה במחיר מוזל הכנסו:
